אורי רז (9 בדצמבר 1971 – 20 באוגוסט 2017) היה אמן אקלקטי פוסט-מודרניסטי ישראלי. הוא שילב בעבודתו צילום, פיסול, ציור, שירה, פרוזה ומוזיקה.
ביוגרפיה
רז נולד בבסיס חיל אויר חצור לשלמה, טייס קרב בחיל האוויר ומהנדס אווירונאוטיקה וחלל, ולנסיה, במאית ומורה לתיאטרון. את ילדותו העביר בבסיס ח"א רמת דוד, ולאחר מכן עבר עם משפחתו לרעננה.
הוא החל לעסוק באמנות כבר מגיל צעיר. במקביל לעבודות מזדמנות כגון: חלוקת עיתוני בוקר, הדרכה בקייטנות ועבודות חקלאיות, למד מילדות ציור ופיסול באופן פרטי. בנוסף, עסק בסייף מקצועני, השלים קורס הדרכת סיוף בפלורט (רומח) במכון ווינגייט ואף זכה במקום הרביעי באליפות הארץ לסיוף לקדטים, בשנת 1987. בבית הספר התיכון אלון ברמת השרון למד במגמה לאמנות פלסטית, ולאחר מכן למד צילום ורישום בסטודיו של גבי בן ז'נו ברעננה.
התגייס לצה"ל בשנת 1990 ושירת כצלם צבאי בתקופת האינתיפאדה הראשונה. בעקבות אירועים שנחשף אליהם, שוחרר מהצבא והוכר כנכה צה"ל פוסט טראומטי. במהלך שירותו זכה במלגת יצירה לאמן צעיר מטעם בית ציוני אמריקה. לאחר השחרור החל לימודי משחק בסטודיו "ניסן נתיב" בתל אביב-יפו.
בשנת 1994 הוציא לאור את ספר השירה "לראות מעבר לאור" בהוצאת עקד, ובשנת 1995 החל בלימודי אמנות באקדמיה לאמנות עיצוב וארכיטקטורה בצלאל, כסטודנט שלא מן המניין. בשנים אלה החל לעסוק גם באיור, ולמד גרפיקה ממוחשבת. הוא אייר ספרי שירה, וכן כריכות של ספרים שונים.
בשנת 2000 הוציא לאור ספר פרוזה – "אם שכולה תכלת", בהוצאת ידיעות אחרונות, ובהמשך העשור החל לעסוק במוזיקה ובעבודות וידאו ארט ויצירת מיצבים קונספטואליים. הציג במהלך השנים בלמעלה מארבעים תערוכות קבוצתיות, ו-16 תערוכות יחיד. כמו כן זכה בשתי מלגות לאמן צעיר: מטעם בית ציוני אמריקה ומטעם שגרירות גרמניה בישראל.
בשנת 2002 הפיק והוציא לאור, יחד עם המוזיקאי יובל חבקין, אלבום מוזיקלי בשם "חלום שבור", ושנתיים לאחר מכן הוציא אלבום נוסף בשם "ראיתי בז דורס יונה". בשנים אלה החל להציג את עבודותיו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם.
בשנת 2008 הפיק אלבום מוזיקלי שלישי בשם "אורי רז – קול הפריפריות", ובשנת 2012 הפיק אלבום מוזיקלי כפול בשם "חיוך מתוך הבכי", עם איש הסאונד אורפז אגרנוב, המלחינה גלי שגיא והמלחין והמבצע אלון הילל.
בשנים האחרונות לחייו התגורר בשכונת פלורנטין תל אביב, שם עבד ויצר. סדרותיו האחרונות היו "קפסולת זמן" – עבודות יצוקות בפרספקס, וכן סדרה בת 14 ציורי ענק בשם "המצב האנושי", העוסקת ברוע האנושי ובאדישות המתפתחת כלפיו בעולם, כאזהרה לעולם באשר לכיוון אליו הוא צועד.
לאחר שסיים לצייר סדרה זו, כתב רז: "זו היא צוואתי", ושם קץ לחייו.
מבחר תערוכות קבוצתיות
מבחר תערוכות יחיד
הצהרת כוונות של אורי רז בחלק מעבודותיו
ספרים
אלבומים
ביקורות
כתבות
קישורים